בעוד שאזרחות מכוח הלידה נרכשת אוטומטית, כך שאותו אזרח לעיתים כלל אינו מודע לאזרחותו, הדרך השנייה להיות לאזרח צ'כי הינה דרך מודעת, כי היא מבוססת על הבעת רצון באזרחות. מיהם האנשים שהחוק הצ'כי מקנה להם את זכות להפוך לאזרחים בדרך זו?

עם הקמת מדינת צ'כוסלובקיה ב-28.10.1918 נוצרה אזרחות צ'כוסלובקית. ב-1.1.1969 צ'כוסלובקיה הפכה לפדרציה של הרפובליקה הצ'כית והרפובליקה הסלובקית. כתוצאה ממהלך חוקתי זה אזרחים צ'כוסלובקיים נעשו - בנוסף להיותם אזרחים צ'כוסלובקיים – גם אזרחים צ'כיים או סלובקיים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק; אולם מספר קטן יחסית של אזרחים צ'כוסלובקיים "נפלו בין הכיסאות" והוסיפו להחזיק באזרחות צ'כוסלובקית מבלי להיות במקביל אזרחים של אחת הרפובליקות. ב-1.1.1993 צ'כוסלובקיה התפרקה לשתי מדינות עצמאיות – הרפובליקה הצ'כית והרפובליקה הסלובקית; החל באותו יום האזרחות הצ'כוסלובקית חדלה להתקיים והאנשים היו לאזרחים צ'כיים או סלובקיים בלבד.

האנשים שהחוק הצ'כי מקנה להם את הזכות לבוא ולהפוך לאזרחים צ'כים על-ידי מסירת תצהיר שבו הם יבטאו את רצונם לכך הם אותם אנשים שבתחילת שנת 1969 נפלו בין הכיסאות, וצאצאיהם של אנשים אלה.

​

מיהם אותם אנשים שבשנת 1969 נפלו בין הכיסאות?

מדובר באנשים שלא נולדו בצ'כוסלובקיה, שעד ה-1.1.1969 לא היו להם מעולם מגורי קבע בצ'כוסלובקיה, ושלשני הוריהם לא היו מגורי קבע אחרונים (לפני עזיבתם את צ'כוסלובקיה) בשטחה של הרפובליקה הצ'כית או הרפובליקה הסלובקית.

דוגמה: סבי עלה ארצה מצ'כוסלובקיה אחרי מלחמת העולם השנייה. בפברואר 1947 הוא התחתן עם סבתא, ילידת הארץ; בכך סבתא הפכה לאזרחית צ'כוסלובקית. אמי נולדה בשנת 1952 בתל אביב; היות ששני הוריה היו בעת לידתה אזרחים צ'כוסלובקיים, הייתה גם היא לאזרחית צ'כוסלובקית. בשנת 1969 היא לא הפכה לא לאזרחית צ'כית ולא לאזרחית סלובקית, אך יש לה זכות להפוך לאזרחית צ'כית אם היא תבקש זאת. אני נולדתי בשנת 1975 ובתור צאצא של אמי גם לי יש זכות להפוך לאזרח צ'כי אם ארצה בכך.